קרוב משפחה סיעודי? הנה כמה עובדות שאתם צריכים לדעת

מגוון גורמים יכולים לסייע

אנשים המוגדרים כ”סיעודיים” לא נמצאים לבד במלאכת ההתמודדות היום יומית שלהם. מעבר לבני המשפחה שצריכים לסייע להם ככל האפשר, נדרש כמעט תמיד להכניס לתמונה גם גורמים מקצועיים שאמונים על סיוע לאוכלוסיות אלה. למעשה, יש בישראל כ-700,000 אנשי מקצוע שזו בדיוק עבודתם, ביניהם: מטפל סיעודי, אחות פרטית או אפילו פסיכולוג המתמחה בסיוע לאוכלוסיה הגריאטרית.

אל הגורמים האלה ניתן לפנות באופן פרטי, לרוב באמצעות חברות הסיעוד שמעסיקות אותן, כאשר לעיתים מסייעים גורמים שונים בסבסוד ההעסקה שלהם: המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון וכן הלאה.

הזכויות הניתנות למשפחה

כל מדינה מעניקה סיוע מסוג אחר עבור משפחות שאחד מבניהן הוא סיעודי. גרמניה, למשל, מעבירה את המשפחות קורס סיעודי, מבלי שהן נדרשות לשלם. ישראל עדיין לא שם, אך בני המשפחה מקבלים זכויות שונות שמקלות על ההתמודדות שלהן עם המצב החדש. בין הזכויות האלה אפשר למנות זכות להיעדר עד שישה ימי עבודה (כאשר הורה או בן/בת זוג הם הסיעודיים), לקבל פיצויי פיטורין כאשר המצב מביא לצורך להתפטר, לקבל זיכוי במיסוי עקב השתתפות המימון של מוסד הדיור לבן המשפחה וכן הלאה. הבעיה היא שרבות מהמשפחות לא מודעות כלל לזכויות אלה, מה שמביא לכך שהן לא נהנות מזכויות שעשויות להיות שוות הרבה מאד כסף.

ההליך הבירוקרטי

הבירורקטיה העודפת היא אחת הרעות החולות של המשק הישראלי. פעמים רבות אנחנו שומעים טענות על עודף בירוקרטיה שמביא להארכת תהליכים ולעיתים גם להתייקרות שלהם. גם בתחום הסיעוד, ההליך בישראל אינו פשוט כלל וכלל. כדי להעסיק עובד זר בתחום הסיעוד, למשל, נדרש להנפיק לא מעט אישורים, לדאוג לו לביטוח ולבצע עוד אלף ואחד דברים אחרים. קושי נוסף הוא הצורך להתנהל בנפרד מול גורמים שונים – חברות ביטוח קופות חולים, משרד הבריאות, המשרד לביטוח לאומי ועוד – כשמעבר לטפסים הרבים שיש למלא, עלולה גם להיות בעיה של התנגשות זכויות הניתנות דרך גורמים אלה. יש צורך לקחת את כל אלה בחשבון ולהיערך לקראת מערכה בירוקרטית שעשויה להיות מורכבת וגם מסועפת.